הרכבת היפנית המהירה, Fastech 360 Z, דור העתיד של רכבת ה-bullet, הכוללת חידושים טכנולוגיים רבים לשיפור המהירות, הבטיחות ונוחות הנסיעה, יכולה להביא אותנו ממרכז חיפה למרכז תל-אביב בתוך 9 דקות, וממרכז תל-אביב למרכז באר שבע בתוך 17 דקות – במהירות, בנוחות, בבטיחות, במעט מאוד זיהום אוויר, ובלי צורך לחפש אחרי חניה. (לפי המאמר "הנה באה הרכבת", גלובס, 21.4.06)
התמכרנו לרכב הפרטי. מבחינתנו, כל אפשרות אחרת, היא "חזרה לתקופת האבן". שכנעו אותנו, שלעמוד במשך שעות בכל יום בפקק עצבני ולהיתקע בחיפושים אחרי חניה, ולהיחנק מהאוויר המזוהם וממחירי הדלק, הביטוח, הרכב, התיקונים, הדוחות, הקנסות, החניונים, המיסים… – זוהי הקידמה האמיתית היחידה שאנחנו צריכים לשאוף אליה. מידי שנה יש כ 40,000 תאונות דרכים בישראל, מהם מתים מאות אנשים, ורק בתל אביב כאלף אנשים מתים מזיהום האוויר מידי שנה.
כל מומחי התחבורה יודעים, שכדי לפתור את בעיות התחבורה באופן אמיתי ובסיסי – ולא באופן פופוליסטי, למראה עין – ולהפוך את התחבורה ליעילה, מהירה, בטוחה, בריאה וזולה יותר, צריך להשקיע בתחבורה ציבורית-המונית – כזו שמיועדת לשנע המוני אנשים ממקום למקום. אולם, בגלל לחץ של גופים אינטרסנטים כגון תעשיות הרכב, הדלק, הכבישים, הביטוח, החניונים וכו', התחבורה שמקודמת היא תחבורה פרטית, ולא תחבורה המונית: המדינה ממשיכה להשקיע בכבישים ועידוד צריכת רכב פרטי.
המצב הולך ומחמיר: האוויר נהיה יותר רעיל, הצפיפות גדלה, התאונות נמשכות, ועם עליית מחירי הנפט, שצפויה להימשך (עקב שיא תפוקת הנפט) זה הופך להיות קריטי: או שנשקיע בתחבורה המונית, או שבתוך מספר שנים פשוט לא נוכל לשנע אנשים וסחורות.
מה שעוצר את ההתקדמות לתחבורה יעילה, בטוחה ונקייה, זה לא חוסר בידע, אלא שליטה והפעלת לחצים ניכרים מצד תעשיית הרכב במקבלי ההחלטות: המפלגות, כלי התקשורת, העמותות שעוסקות בנושא. לכך יש להוסיף את האינטרס שקיים מראש עבור הממשלה בקיומה של תחבורה פרטית, המכניסה לה כסף רב (מיסים על דלק ורכב, קנסות ועוד). לכן, יש צורך בכך שיופעל לחץ גם מהצד השני, על ידי גורמים המכוונים לעזרה לציבור.
"המועצה לבריאות הציבור וקידום הרפואה" פועלת למען תחבורה בריאה, בטוחה, יעילה ומתקדמת יותר. אנו מזמינים את כל מי שנושא זה חשוב לו להצטרף אלינו, ונשמח לשתף פעולה עם אנשים וגופים שפועלים בנושא לתועלת הציבור.
למה תחבורה ציבורית?
1. הפחתת תאונות הדרכים: בכל שנה מתים בתאונות דרכים בישראל כ-500 אנשים ונפצעים כ-40 אלף. תחבורה ציבורית היא תחבורה הרבה יותר בטוחה. אוטובוס מפחית את הנזק הנגרם מתאונות דרכים לעומת מכונית פי 3.5 ורכבת פי 20.
2. הפחתת תמותה ותחלואה מזיהום אוויר: מעל 1,500 ישראלים מתים כל שנה מזיהום אוויר, ועשרות אלפים חולים במחלות בדרכי הנשימה כתוצאה מהזיהום. תחבורה ציבורית מזהמת הרבה פחות מתחבורה פרטית: אוטובוס מזהם חצי ממכונית ורכבת פחות משליש.
3. פתרון בעיות הפקקים והחניה: כבר כיום הצפיפות בכבישים גבוהה מאוד. אם נתעלם לרגע מהנהגים שצריכים להתמודד עם לחצים גדולים, על כל המשתמע מכך. הרי שבכדי לעמוד בקצב גידול המכוניות הנוכחי (45,000 מכוניות נוספות בשנה) ושהצפיפות לא תגדל, יש צורך לסלול 112 קילומטר כביש בכל שנה, וזו הוצאה בלתי אפשרית (אפילו כביש חוצה ישראל – השקעה של מיליארדי שקלים לאורך חמש שנים – כולל רק 90 ק"מ).
סלילת כבישים לא יכולה לפתור את בעיות הפקקים כי הבעיה היא בכניסות לערים הגדולות. תחבורה ציבורית יכולה להסיע פי 5 יותר אנשים ובפחות זמן מכלי רכב פרטיים. ועם תחבורה ציבורית אין בעיות חניה.
4. חיסכון בהוצאות כספיות: משפחות מעמד ביניים הנאלצות להחזיק רכב או שניים מוציאות 35%-20% מהכנסותיהן על הרכב: מחיר הרכב, דלק, תיקונים, חניה וכו'. הציבור משלם 26 מיליארד ש"ח בשנה על ביטוח, מס קנית רכב, אגרות,רישוי ומיסוי על הדלק. יותר מ-20 מיליארד ש"ח בשנה מכספי הציבור מוצאים על נזק מתאונות דרכים, הוצאות רפואיות לנפגעי התאונות, פיתוח ותחזוקת כבישים, הוצאות משרד התחבורה, הרשות לבטיחות בדרכים, מע"צ, אכיפת חוקי תנועה, איבוד תל"ג עקב בזבוז זמן עבודה של הציבור בפקקים, בתי משפט, ועוד. במעבר לתחבורה ציבורית, כל ההוצאות הללו מתבטלות או מצטמצמות בצורה משמעותית.
העלות השנתית של המרת כל שירותי התחבורה הציבורית לשרות חינם היא 3.8 מיליארד ש"ח. ב 2003 התקבלה ע"י הממשלה תוכנית להשקעה של 4 מיליארד ש"ח בשנה ברכבת, במשך 5 שנים. לעומת ההוצאה על תחבורה פרטית, זהו סכום מגוחך, שכנראה נועד להשתיק את הציבור, ולא מעיד על שינוי אמיתי במדיניות. בפועל, אנו עדים כל הזמן לביטול הסכומים הללו: לאחרונה, למשל, בוטלה תוכנית רכבת תל-אביב-ירושלים.