רפואה בפריפריה

בריאות לפי מיקוד: למה תושבי הצפון והדרום מקבלים פחות?

האם המקום שבו אנחנו גרים קובע את איכות השירות הרפואי שנקבל? האם לתושב מצפה רמון יש גישה שווה לרופא מומחה כמו למישהו מתל אביב? בפועל, בישראל של 2025, התשובה היא ברוב המקרים – לא.

למרות שמערכת הבריאות בישראל נחשבת למתקדמת, קיים פער משמעותי בין השירותים הרפואיים הניתנים במרכז הארץ לבין אלו הקיימים בפריפריה. מחסור ברופאים מומחים, תורים ממושכים לבדיקה פשוטה, מרחקים עצומים לבתי חולים וקושי בקבלת טיפולים מתקדמים – כל אלו מציאות יום-יומית עבור יותר ממיליון וחצי אזרחים המתגוררים בפריפריה.

המצב הזה אינו גזירת גורל. במדינות אחרות הצליחו לצמצם פערים רפואיים בין אזורים שונים – אך בישראל הבעיה רק מחמירה. למה זה קורה? איך זה משפיע על הבריאות של תושבי הפריפריה? ומה אפשר לעשות כדי לשנות את המצב?

מהם הפערים הרפואיים בין המרכז לפריפריה?

מחסור ברופאים מומחים
לפי נתוני משרד הבריאות, בישראל יש 3.3 רופאים לכל 1,000 נפשות, אך חלוקה גיאוגרפית מגלה תמונה מטרידה:

• בתל אביב, המספר עולה ל-4.2 רופאים ל-1,000 נפשות.
• בצפון ובדרום, הנתון יורד לפחות מ-2.5 רופאים לכל 1,000 תושבים.

מה המשמעות? חולים בפריפריה נאלצים להמתין חודשים ארוכים לרופא מומחה, או לנסוע עשרות קילומטרים למרכז כדי לקבל טיפול.

פחות מיטות אשפוז, יותר עומס
לפי דו"ח מבקר המדינה (2023), מספר מיטות האשפוז לנפש בפריפריה נמוך בכ-30% מזה שבמרכז. בתי החולים בצפון ובדרום סובלים מעומס חמור, מה שמוביל לשיעור גבוה יותר של שחרורים מוקדמים של חולים ולסכנה מוגברת לסיבוכים רפואיים.

מחסור בטכנולוגיה רפואית מתקדמת
במרכז הארץ יש ריכוז גבוה של מכשירי MRI, CT וצנתורים, אך בפריפריה ישנם מחוזות עם מכשיר אחד בלבד לכל האזור. במקרים רבים, חולים נדרשים להמתין חודשים ארוכים לבדיקה חיונית – עיכוב שעלול לעלות בחיי אדם.

פערים בתוחלת החיים
לפי דו"ח משרד הבריאות (2022), תוחלת החיים של תושבי הפריפריה נמוכה בשנים שלמות לעומת תושבי המרכז. למשל:

• תוחלת החיים בתל אביב עומדת על 83.6 שנים.
• תוחלת החיים בבאר שבע: 79.5 שנים.
• באזורים מרוחקים יותר, כמו הערבה, המספר נמוך עוד יותר.

מה גורם לפער הזה? גישה פחותה לשירותי רפואה מונעת, פחות רופאים זמינים, ויותר עיכובים בטיפולים רפואיים מצילי חיים.

למה זה קורה? הגורמים לפערים הרפואיים בישראל

רופאים לא רוצים לעבוד בפריפריה
אחד הגורמים המרכזיים לפערים הוא הקושי למשוך רופאים לפריפריה. רופא מומחה יעדיף לעבוד בבית חולים מרכזי, שם יש לו תנאים טובים יותר, שכר גבוה יותר ואפשרויות התקדמות מקצועית.

הממשלה ניסתה להציע תמריצים לרופאים שיעברו לפריפריה – אך רבים מהם עדיין מעדיפים להישאר במרכז. התוצאה היא מחסור חמור ברופאים בתחומים קריטיים כמו אונקולוגיה, קרדיולוגיה ונוירולוגיה.

תשתיות רפואיות ירודות
בתי החולים בפריפריה מתקשים לקבל תקציבים לשדרוג הציוד הרפואי והמבנים שלהם. חלק מבתי החולים בנויים במבנים ישנים, שחלקם אינם מתאימים לטיפול רפואי מודרני.

תחבורה ציבורית לקויה
חולה בפריפריה שצריך להגיע לבדיקה מתקדמת במרכז יגלה שהתחבורה הציבורית לא מאפשרת לו לעשות זאת בנוחות. נסיעה מהגליל או מהנגב לבית חולים מרכזי עשויה להימשך שעות ארוכות, ולעיתים אף לא ניתן לבצע את הנסיעה ביום אחד.

מחסור בתוכניות חירום רפואיות
במקרים רבים, תושבי הפריפריה זקוקים לטיפול חירום מיידי – אך זמן ההגעה של אמבולנס ארוך יותר, והמרחק לבית החולים הקרוב גדול יותר משמעותית.

איך אפשר לשנות את המצב? פתרונות אפשריים

תמריצים משמעותיים לרופאים בפריפריה
במדינות כמו קנדה ואוסטרליה, ממשלות מעניקות מלגות מלאות ללימודי רפואה בתמורה להתחייבות לעבודה של לפחות 5 שנים באזורים מרוחקים. בישראל, תמריצים לרופאים עדיין אינם מספקים – וחייבים לכלול שיפור תנאי העבודה, שכר גבוה יותר ואפשרויות קידום.

חיזוק הטלרפואה (רפואה מרחוק)
בשנים האחרונות, שירותי הרפואה הדיגיטלית השתפרו, אך הם עדיין לא מחליפים בדיקות פיזיות. פיתוח טכנולוגיות מתקדמות שיאפשרו אבחון מרחוק וטיפולים מתקדמים יכול לסייע לתושבי הפריפריה לקבל שירותים רפואיים מהירים יותר.

שיפור התחבורה הציבורית לבתי חולים מרכזיים
במקום להכריח חולים לנסוע שעות בתחבורה ציבורית, יש לקדם קווים ייעודיים לבתי חולים מרכזיים, עם שירותי הסעה ישירה למטופלים שזקוקים לטיפולים מתקדמים.

הגדלת התקציב לבתי חולים בפריפריה
מדינות רבות משקיעות יותר כסף במוסדות רפואיים באזורים מרוחקים, מתוך הבנה כי הם זקוקים למשאבים נוספים. גם בישראל יש צורך להגדיל משמעותית את התקציבים לבתי החולים בצפון ובדרום כדי לצמצם את הפערים.

פתיחת בתי חולים נוספים בפריפריה
פתיחת בתי חולים חדשים באזורים מרוחקים יכולה להקטין את העומס על בתי החולים המרכזיים ולשפר את זמינות הטיפולים לתושבי הפריפריה.

בריאות היא לא פריבילגיה – היא זכות

הפערים הרפואיים בין המרכז לפריפריה בישראל אינם רק עניין של נוחות – אלא עניין של חיים ומוות.

תושבי הדרום והצפון זכאים לשירות רפואי שווה ערך לזה שמקבלים תושבי תל אביב וירושלים. אך ללא מדיניות ברורה, תקצוב הולם ושינוי מחשבתי – הפערים רק ימשיכו להתרחב.

מה אפשר לעשות?

• לדרוש מהממשלה להגדיל את ההשקעה בפריפריה.
• לעודד רופאים צעירים לבחור במסלול עבודה בפריפריה.
• להמשיך לפתח פתרונות חדשניים שיאפשרו שירות רפואי איכותי בכל מקום בארץ.

הבריאות של אזרחי ישראל לא צריכה להיקבע לפי המיקום שלהם על המפה. הגיע הזמן להפוך את השוויון הרפואי למציאות – ולא להבטחה ריקה.