זכויות החולים והרופאים

על-פי-רוב, הפגיעה בזכויות החולים והפגיעה בזכויות הרופאים קשורות זה בזה: ככל שהרופאים נפגעים יותר, כך גם החולים נפגעים יותר.

למשל, ככל שמוטל יותר לחץ על הרופא, כך יורד תפקודו של הרופא, ונגרמת פגיעה באיכות הטיפול שמקבל החולה: רופא מתמחה שנאלץ לעבוד עשרים ושש שעות ברציפות, יותר מכל בעל מקצוע אחר, מבחינת תפקודו הוא מבחינה פיזית בגדר שיכור: ידיו רועדות, קשה לו להתרכז, לקרוא ולהבין דברים, ולשפוט בצורה אחראית;

רופא שמטילים עליו לטפל במספר רב של מטופלים, ועליו להספיק לרשום את פרטיו של המטופל במחשב, לגבות ממנו דמי כסף, לשמוע את בעיותיו של המטופל, לאבחן אותו, ולטפל בו – כל זאת בתוך שבע דקות – נתון תחת לחץ נפשי עצום.

בסקר שערך מכון גיאוקרטוגרפיה במארס של השנה שעברה, לפי הזמנת כנס חיפה לאחריות חברתית, נמצא כי 77% מכלל הרופאים בישראל טוענים שאין להם די זמן לטפל כראוי בחולים שלהם; רופא, שהמנהלים האדמיניסטרטיביים של קופת החולים או בית החולים בהם הוא מועסק דורשים ממנו לתת טיפולים מסוימים לאו דווקא בהיותם הטובים ביותר אלא משיקולים כלכליים של המוסד הרפואי – או להתפטר;

סטודנט לרפואה או רופא, שלומד ומתעדכן במידע רפואי במוסד אקדמי או רפואי המקבל מימון רב מחברות פרטיות לשירותים ומוצרים רפואיים, המעוניינות להשפיע על המוסד, ומקבל פעמים רבות מידע מוטה; סיטואציות אלו, שהן יותר ויותר בגדר נורמה מקובלת, מהוות פגיעה הן ברופאים, הזכאים לעבוד בתנאים סבירים ולהיות רופאים מוצלחים, והן בחולים, הזכאים לטיפול ברמה הטובה ביותר.

מומלץ לקרוא את המאמר "רופאים מותשים" על תנאי העבודה הקשים של הרופאים המתמחים, המואלצים לעבוד 26 שעות ברציפות, דבר המביא לטעויות ופגיעה בחולים, ולהצטרף אלינו למאבק למען קיצור משמרות הרופאים המתמחים.