שירותי בריאות לכולם

מאבק בקיצוצים ובהפרטת שירותי הבריאות

בשנים האחרונות המדינה מקצצת יותר ויותר את חלקה במימון סל הבריאות ומוסדות הבריאות, ומעבירה את הנטל על הציבור. נוצר מצב, שרק האמידים בינינו יכולים לממן עבור עצמם טיפולים רפואיים פרטיים, ויותר ויותר אנשים נאלצים לוותר על טיפולים רפואיים בגלל מחסור בכסף.

מערכת הבריאות הציבורית נמצאת בקריסה, והופכת לעסק למטרות רווח שמשרת מספר מועט של אינטרסנטים עשירים במקום את הציבור הרחב. בתי החולים אמורים לספק שירות ציבורי חיוני לחברה, ולא לנפח כיסים של מיליונרים. יש לפעול לעצירת כל תהליכי ההפרטה ולכינון של מערכת בריאות איכותית שתהיה נגישה לכל בחינם.

המדינה מתנגדת לעדכן את חוק בריאות ממלכתי משנת 1994, הקובע כי עלות סל שירותי הבריאות תתעדכן מדי שנה בשיעור עליית מחירי שירותי הבריאות – ולעדכן גם את עלות הצרכים והשירותים החדשים המתגלים ומפותחים מדי שנה. במקום זאת, המדינה כופה על קופות החולים להטיל על החולים את העלויות הגדלות.

החל משנת 1998, הפסיקו קופות החולים, המוגדרות כמוסדות ללא כוונות רווח, לקבל מימון מלא לפעילותן מהמדינה, ונאלצו להכניס התנהלות של עסק כלכלי. בשנים האחרונות חדרו אל דרגי הניהול של מערכת הבריאות תאגידים עסקיים גדולים, כדוגמת חברות הביטוח, המוכרות ביטוחים רפואיים פרטיים – אך גם את הביטוחים המשלימים של קופות החולים; הממשלה החלה לעודד את קופות החולים למכור למבוטחיהן "ביטוח משלים" – ביטוח נוסף על זה שמובטח להם במסגרת סל שירותי הבריאות שהם מקבלים בתמורה למס הבריאות; כמו כן, לאחרונה הוחלט על הקמת קופת חולים פרטית, שתשרת את העשירים.

תוקם קופת חולים ("רשת שירותי בריאות") חדשה, החמישית במספר. הרשת החדשה תפעל למטרת רווח, ותתפעל אגפים בתוך בתי החולים הקיימים. קופת החולים החדשה, תוכל למנוע מחלק מהמטופלים לקבל ביטוח, על סמך שיקולים עסקיים. מהלך זה עלול להבריח את המבוטחים האמידים משאר קופות החולים ולגרום להפיכתן לתאגידים פרטיים שיפעלו למטרת רווח (תיאגוד).

ב-2002 קבע בית המשפט כי שירותי הרפואה הפרטית (השר"פ) אינם חוקיים, אולם בשנת 2005 הוא הוחזר לבתי החולים. כיום, פועלי בארץ עשרות מכונים ובתי חולים פרטיים, בנוסף על שירותי הרפואה הפרטית, המתקיימים בתוך בתי החולים הציבוריים. לפי תקציב 2008, ימשך תהליך הפיכתם של בתי החולים הציבוריים לתאגידים עסקיים למטרות רווח: ניהול בתי החולים הציבוריים יוכפף למשרד האוצר; יקוצצו משרות; מערך המנהל והמשק יעבור לחברת קבלן; תוקפא הוספת מיטות אישפוז עד 2010 (למרות שבישראל בתי החולים הצפופים בעולם); צומצמו מחלקות ההשתלה בכל בתי החולים; ותוקפא בנייתו של בית חולים ציבורי חדש באשדוד (ב2002 עבר בכנסת חוק המורה על הקמת בית חולים ציבורי חדש באשדוד, אולם זה לא נעשה).

בגלל התנאים הירודים של המערכת הציבורית, מספר לא מבוטל של מטופלים נאלץ כיום לפנות לרפואה פרטית, פעמים רבות אפילו בהמלצת הרופא המטפל: לפי נתוני הסתדרות הרופאים, בשנת 1996 רק 8% מהאוכלוסיה פנו לרפואה פרטית, ואילו כיום הנתון עומד על 41%. בשנת 2001 הוציא הציבור הישראלי 5 מיליארד שקל (מעבר למה ששילם כמס בריאות) עבור ביטוחים משלימים, ביטוחים פרטיים ותשלומים לקופות החולים – ובשנת 1997 עמדה ההוצאה על 2.5 מיליארד ש"ח; מאז שנת 1992, ההוצאה המשפחתית על בריאות עלתה ב162% ומחירי התרופות ב30%, ורבע מהמטופלים בארץ נאלצו לוותר בשנה האחרונה על טיפול רפואי בגלל שלא יכלו לשאת בעלות הכספית.

בעולם קיימות מדינות רבות בהן מערכת הבריאות נגישה חינם לאזרחים, כגון מספר מדינות באירופה, קנדה ואפילו קובה. בקנדה, לדוגמה, היו ניסיונות דומים בעשור האחרון להפריט את מערכת הבריאות הציבורית. בשנת 2000, איגודי הרופאים, האחיות, עובדי תחזוקה ואיגודים נוספים יצאו למלחמה על זכויותיה לשירותי בריאות של כל התושבים, ועצרו זמנית את תוכנית ההפרטה. "המועצה לבריאות הציבור וקידום הרפואה" מחפשת שותפים למאבק נגד הטלת נטל התשלומים על שירותי רפואה על הציבור. לתפיסתנו, כל אחד זכאי לשירותי רפואה, גם מי שכיסיו אינם תפוחים.