חלב לא מחזק את העצמות

חלב לא מחזק את העצמות – הוא זה שהורס אותן

יש קשר סטטיסטי מובהק ועקבי בין צריכה של חלב לבין אוסטאופורוזיס (החלשות העצמות עד סכנה לשברים בעצמות): ככל שצורכים יותר חלב, כך גדל הסיכוי לאוסטיאופורוזיס, ובמקומות שבהם לא צורכים חלב, אוסטיאופורוזיס לא קיים.

צריכת חלב ואוסטאופורוזיס

לפי מחקר שנעשה לארגון הבריאות העולמי, ככל שצורכים פחות חלב, כך יש פחות אוסטאופורוזיס (1).
המדינות שצורכות הכי הרבה חלב הן שוודיה, פינלנד, שוויץ והולנד (300-400 ק"ג בשנה) וגם אחוזי האוסטאופורוזיס בהן הכי גבוה (6).

האמריקאים, כמו האוסטרלים והניו-זילנדים (7), צורכים פי 3 יותר חלב מהיפנים, והאוסטאופורוזיס בקרב אמריקאים הוא פי 2.5 יותר מביפן (8). בקרב האמריקאים שצורכים פחות חלב, למשל מקסיקאים-אמריקאים והשחורים, יש מחצית מקרי האוסטאופורוזיס מבקרב הלבנים (9), ומחקרים מראים שזה לא נובע מהבדלים גנטיים (10).

בונצואלה וצ'ילה צורכים הרבה פחות חלב מבארה"ב, פינלנד, שוודיה ושוויצריה, ומקרי שברי הירך בוונצואלה וצ'ילה הוא פי שלוש נמוך יותר מבמדינות אלה (11). הסינים צורכים מעט מאוד חלב (8 ק"ג בשנה) ומספר מקרי שברי הירך הוא מהנמוכים בעולם; בקרב סיניות יש פי 6 פחות שברי ירך מבקרב אמריקאיות (12) (שצורכות 254 ק"ג חלב בשנה).

במדינות אחרות, שבהן צורכים מעט מאוד חלב, בממוצע, כמו בקונגו (13), גינאה (14), וטוגו (15) (6 ק"ג בשנה) אוסטאופורוזיס הוא מאוד נדיר. בליבריה, גנה, לאוס וקמבודיה אפילו פחות חלב נצרך (1-3 ק"ג בשנה), והם אפילו מעולם לא שמעו על שברי ירך בגיל המבוגר.

גנטיקה ותוחלת חיים? לא ממש

את ההבדלים בין המדינות לא ניתן להסביר ב"גנטיקה שונה" או ב"תוחלת חיים ארוכה יותר בחברה שלנו". בחברות הכי מאריכות חיים שנבדקו, בהן אנשים מגיעים לגיל 100 ויותר, ולא צורכים כמעט בכלל חלב (למשל הוילקבמבים באקוודור, האבחזים בקווקז, ההונזה בפקיסטן, והאוקינאווים ביפן), לא נמצאו אוסטאופורוזיס ושברי עצמות (16).

כמו כן נמצא בקרב אנשים מאותו מוצא, כלומר בעלי אותו מטען גנטי, שאחוזי התחלואה באוסטאופורוזיס אצלם עולים ככל שהם מגבירים את צריכת החלב. ביוון הוכפלה צריכת החלב בין 1961-1977 (2), והוכפל גם אחוזי האוסטיאופורוזיס בין 1977-1985 (3). בהונג קונג הוכפלה צריכת מוצרי החלב ב1989 יחסית ל1966 (2), ובתקופה זו שולשו אחוזי האוסטאופורוזיס (4). עכשיו אחוזי צריכת החלב שם הם בערך בכמות האירופאית, וכך גם אחוזי האוסטאופורוזיס (5).

למה חלב גורם לאוסטאופורוזיס?

לפי האמונה הישנה והנפוצה – ככל שיש לנו יותר סידן, שקיבלנו על ידי צריכת חלב, מאגרי הסידן יחזיקו מעמד יותר זמן ותהיה פחות בעיה של מחסור בסידן בעצמות. לא?
אז זהו, שזה לא כל כך פשוט. ראשית, חלב מכיל לא רק סידן, אלא גם חומרים רבים אחרים, למשל חלבון מרוכז, שגורם לתגובה חומצית בדם. חומציות יתר בדם פוגעת ביכולת הובלת החמצן (מונעת היקשרות חמצן להמוגלובין, נשא החמצן בדם) וכדי שלא נפגע או נמות מחוסר חמצן, הגוף משחרר סידן מהעצמות לדם, במטרה לסתור את החומציות.

וישנו הסבר נוסף, לפיו דווקא הכמות הגדולה של סידן בחלב גורמת לעומס יתר על מנגנוני הכנסת והוצאת סידן בעצמות (האוסטאובלסטים והאוסטאוקלסטים – בוני ומפרקי העצם), שוחקת אותם ומביאה להזדקנותם המוקדמת. לפי הסבר זה, הגוף לא יכול לאגור כמויות גדולות של סידן, והגוף מפנה כל הזמן את עודפי הסידן. אם צרכנו 400 מ"ג סידן ביום ביום במקום 200 מ"ג, במשך 40 שנה התאים האלה צריכים לעבד כ-3 קילו נוספים של סידן. כל הסידן הזה מעובד על ידי פעילות של אוסטאובלסטים,

מה שמשאיר אותנו בגיל מבוגר עם פחות מידי אוסטאובלסטים, פחות מידי חומר בין תאי, וחללים בעצם. כלומר, האוסטאופורוזיס נגרם כך: צריכת יותר מידי סידן – ספיגת יותר מידי סידן – יצור מוגבר מידי של אוסטאובלסטים – שחיקה מוקדמת של מערכת יצור האוסטאובלסטים – אין יצור מספיק של אוסטאובלסטים – אין יצור מספיק של מטריקס (חומר בין תאי שמכיל את החומרים שנספגים ובונים את העצם) על-ידי האוסטאובלסטים – אין מספיק בניה מחודשת ואיחוי סדקים בעצם – אוסטאופורוזיס: ירידה בצפיפות העצם, ושברים. (17)

עצם עם אוסטאופורוזיס עצם בריאה

יש לקחת בחשבון, שבחלב יש כמויות אדירות ולא טבעיות של סידן: בתקופת הינקות, שבה אנחנו צריכים לבנות במהירות עצמות חזקות, המזון המושלם עבורנו הוא כמובן חלב אם – שמכיל רבע מכמות הסידן שמכיל חלב פרה. בני אדם בוגרים צריכים הרבה פחות סידן מתינוקות (באחוזים פר קלוריה), כלומר הרבה פחות מרבע ממה שיש בחלב פרה.

בני אדם קיימים מיליון שנים, ורק לפני 0.01 מיליון שנה בני אדם התחילו לצרוך חלב פרה. כלומר 99% מהזמן שקיימים בני אדם, אף אדם לא הכניס לפיו חלב פרה בכלל – ואנשים התפתחו בסדר גמור, היו חזקים עם עצמות חזקות. אז מאיפה צמחה האמונה שלנו שנולדנו פגומים, שיש לנו צורך לינוק חלב ממינים אחרים, גם בתקופת ההתבגרות, ושלמרות צריכה של כמויות אדירות של סידן בחברה שלנו – ממוצרי חלב ותוספי סידן – אנחנו צריכים להאמין שהידלדלות העצם בגיל המבוגר, אוסטאופורוזיס ושברי עצם הם טבעיים?

למה רובנו מאמינים שחלב מחזק את העצמות?

ישנה סברה, שבמקומות שבהם קיימת תעשיית חלב חזקה, כדי למכור יותר חלב ולהמנע מתביעות משפטיות וקנסות, וכדי לקבל סובסידיה (מימון מכספי הציבור), התעשיה פועלת לשלוט במידע שיש לציבור בנוגע להשפעות של צריכת חלב, ומנסה להסתיר ולסתור את המידע על הנזק שהמוצרים שלה גורמים. מכיוון שאחד הנזקים המובהקים של צריכת חלב הוא אוסטאופורוזיס, החלשות העצמות, עיקר הלחץ של תעשית החלב הוא בניסיון לשכנע את הציבור (כולל ציבור המומחים) שהחלב דווקא מועיל לעצמות.

מקורות

(1) Schwartz, A.V. et al, International variation in the incidence of hip fractures : cross-national project on osteoporosis for the World Health Organization Program for Research on Ageing. Osteoporosis Int. 1999 / 9 (3) / 242-253.Rowe, S.M. et al, An epidemiological study of hip fracture in Honan, Korea. Int. Orthop. 1993 / 17 (3) / 139-143.
(2) FAO database on the internet ; www.fao.org/ Statistical Database / Food Balance Sheet Reports. Hong Kong has been removed from the database since the unification with China.
(3) Paspati, I. et al, Hip fracture epidemiology in Greece during 1977-1992. Calcif. Tissue Int. 1998 / 62 (6) / 542-547.
(4) Lau, E.M. & C. Cooper, Epidemiology and prevention of osteoporosis in urbanized Asian populations. Osteoporosis 1993 / 3 / suppl. 1 : 23-26.
(5) Ho SC, et al, The prevalence of osteoporosis in the Hong Kong Chinese female population. Maturitas 1999 Aug 16;32(3):171-8.
(6) Versluis, R.G. et al, Prevalence of osteoporosis in post-menopausal women in family practise (in Dutch). Ned. Tijdschr. Geneesk. 1999 / 143 (1) / 20-24. , Oden, A. et al, Lifetime risk of hip fractures is underestimated. Osteoporosis Int. 1998 / 8 (6) / 599-603. , Smeets-Goevaars, C.G. et al, The prevalence of low bone-meineral density in dutch perimenopausal women : the Eindhoven perimenopausal osteoporosis study. Osteoporosis Int. 1998 / 8 (5) / 404-409. , Lippuner, K.o et al, Incidence and direct medical costs of hospitilizations due to osteoporotic fractures in Switzerland. Osteoporosis Int. 1997 / 7 (5) / 414-425. , Lips, P. ,Epidemiology and predictors of fractures associated with osteoporosis. Am. J. Med. 1997 / 103 (2A) / 3S-8S / discussion 8S-11S. , Parkkari, J. et al, Secular trends in osteoporotic pelvic fractures in Finland : number and incidence of fractures in 1970-1991 and prediction for the future. Calcif. Tissue Int. 1996 / 59 (2) / 79-83. , Nydegger, V. et al, Epidemiology of fractures of the proximal femur in Geneva ; incidence, clinical and social aspects. Osteoporosis Int. 1991 / 2 (1) / 42-47. , Van Hemert, A.M. et al, Prediction of osteoporotic fractures in the general population by a fracture risk score. A 9-year follow up among middle aged women. Am.J.Epidemiol. 1990 / 132 (1) / 123-135.)
(7) Lau, E.M. et al, Admission rates for hip fracture in Australia in the last decade. The New South Wales scene in a world perspective. Med.J.Aust. 1993 / 158 (9) / 604-606.
(8) Fujita, T. and M. Fukase, Comparison of osteoporosis and calcium intake between Japan and the United States. Proc.Soc.Exp.Biol.Med. 1992 / 200 (2) / 149-152.
(9) Bauer RL, Ethnic differences in hip fracture: a reduced incidence in Mexican Americans. Am J Epidemiol 1988 Jan;127(1):145-9.
(10) Kessenich CR, Osteoporosis and african-american women. Womens Health Issues 2000 / 10 (6) / 300-304.
(11) Bacon WE, et al, International comparison of hip fracture rates in 1988-89. Osteoporos Int. 199 / 6 (1) / 69-75.
(12) Xu. L. et al, Very low rates of hip fracture in Beijing, People's Republic of China ; The Beijing Osteoprosis Project. Am.J.Epedemiol. 1996 / 144 (9) / 901-907.
(13) Bwanahali, K. et al, Etiological aspects of low back pain in rheumatic patients in Kinshasa (Zaire). Apropos of 169 cases. (in French) Rev. Rhum. Mal. Osteoartic. 1992 / 59 (4) / 253-257.
(14) Barss, P., Fractured hips in rural Melanesians : a nonepidemic. Trop. Geogr. 1985 / 37 (2) / 156-159.
(15) Mijiyawa, M.A. et al, Rheumatic diseases in hospital outpatients in Lome. Rev. Rhum. Mal. Osteoartic. 1991 / 58 (5) / 349-354.
(16) "בריא בן 100", ג'ון רובינס. החוקרים ד"ר אלכסנדר ליף, ד"ר מקוטו סוזוקי, ד"ר ברדלי וילקוקוס, ד"ר קרייג וילקוקוס, ד"ר מיגל סלבדור, ד"ר דיוויד דיוויס, ד"ר מזס, ד"ר שוטו גוגוגיאן, ד"ר סולה בנט וחוקרים נוספים חקרו את התרבויות בהן חיים האנשים הבריאים ביותר בעולם חיים: באבחזיה (קווקז), בוילקבמבה (אקוודור), בהונזה (פקיסטן) ובאוקינאווה (יפן).
(17) Excessive Calcium Causes Osteoporosis http://www.4.waisays.com/ExcessiveCalcium.htm

לקריאה נוספת בנושא ההשפעות הבריאותיות של צריכת חלב (מחלות לב, סרטן, סוכרת ועוד) מומלץ לקרוא את הספר "שוטי החלב" מאת ד"ר אריה אבני.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

המועצה לבריאות הציבור וקידום הרפואה © 2020