למה חשוב לאכול מזון אורגני?

אדמה בריאה – משאב נדיר ויקר עד מאוד / ויקטוריה בוטנקו

(המאמר לקוח מתוך הספר "ירוק לחיים" מאת ויקטוריה בוטנקו)

"אנחנו עפר הארץ" (ד"ר ברנרד ג'נס)

כשקראתי את הספר הראשון שלי בנושא חקלאות מקיימת (permaculture) – שהיא דרך של גינון טבעי – גיליתי להפתעתי עובדות מדהימות על האדמה, שגרמו לי לשנות חלק מהרגליי.
בנוסף לאיסוף זבל אורגני למטרת דישון, מחזור וקניית מזון אורגני, אני מטפחת בעצמי גינה קטנה בשיטת החקלאות המקיימת. השינוי החשוב ביותר מתבטא ברגשי הכבוד העמוקים שפיתחתי כלפי כל סוגי האדמה.

הצמחים הגדלים על פני כדור הארץ במשך מאות מיליוני שנים, "למדו" לספק את צרכיהם בעצמם. בנוסף לקשר השימושי שיש להם עם השמש, הם "מגדלים" בעצמם את האדמה שלהם!

כשצמחים מתים, נראה לנו שהם פשוט נושרים לאדמה, נרקבים ונאכלים על ידי אינספור חרקים ותולעים. אולם, החוקרים נדהמו לגלות כי צמחים מתים נאכלים על ידי סוגים מסוימים בלבד של חיידקים ופטריות. צמחים "יודעים" כיצד למשוך אל הריקבון שלהם רק את המיקרואורגניזמים והתולעים שיכולים לייצר את המינרלים החיוניים לאדמה, מה שיסייע לצמיחתם של צמחים אחרים במקומם. אחת הדרכים שבהן הצמחים מושכים אליהם מיקרואורגניזמים מסוימים היא באמצעות הגברת ריכוז הסוכר בשורשים.

לכן, ירקות שורש כמו גזר ותפוחי אדמה תמיד מתוקים יותר משאר הצמחים. הצמחים והמיקרואורגניזמים מפתחים קשר של תלות הדדית, לתועלת שני הצדדים. בדיוק כמו שהחקלאים מגדלים סוגים מסוימים של חיות משק, הצמחים "מגדלים" סוגים מסוימים של מיקרואורגניזמים ופטריות שמייצרים את הרקבובית (החומר האורגני) העשירה בכמות הגדולה ביותר של המינרלים שלהם הם זקוקים. כפי הנראה, איכות האדמה חיונית מאין כמותה, לא רק כמקור למים ומינרלים עבור הצמחים, אלא גם כצורך הכרחי להישרדותם. זו הסיבה לכך שלעולם אין לחקור את הצמחים בנפרד מהאדמה שבה הם גדלים.

אם אכפת לנו מהרכיבים התזונתיים שאנחנו מקבלים מהצמחים, אסור לנו בשום אופן להתעלם מאיכות הרכיבים התזונתיים שהצמחים מקבלים מהאדמה, שכן, למעשה, אנחנו צורכים את המינרלים שבאדמה דרך הצמחים (ההדגשות במקור). לאיכות האדמה שבה גדלים הצמחים יש השפעה עצומה על בריאותם של בני האדם ובעלי החיים שאוכלים צמחים. הדוגמה הבאה של סוסים גזעיים מבהירה היטב את ההשפעה שיש לאדמה על בני אדם ובעלי חיים.

תוך מספר דורות, סוסי הפרשרון הענקיים, שגודלו מדרום לחבל נורמנדי שבצרפת, "התכווצו" לגודל של סוסים קוזאקים, למרות שטוהר הגזע שלהם נשמר. מקרה זה מעיד על כך שהאדמה שבה גדלים הצמחים חשובה לבריאותנו לא פחות מהצמחים עצמם, אם לא יותר! במילים אחרות, למרות שזה נשמע מוזר, הבריאות שלנו תלויה באיכות האדמה שבה גדל המזון שלנו מכיוון שמקורם הראשוני של הרכיבים התזונתיים שלנו הוא האדמה, ולא הצמחים.

ההבדל העיקרי בין גינון אורגני וקונבנציונאלי נובע מהעובדה ש"החקלאות הקונבנציונאלית מנסה להזין את הצמחים בעוד שהשיטה האורגנית מטפחת את המיקרואורגניזמים שבאדמה". במילים פשוטות, החקלאים הקונבנציונאליים מתעלמים מהמיקרואורגניזמים שבאדמה וממקדים את מאמציהם באספקת אשלגן, חנקן וחומרים כימיים אחרים לצמחים. בניגוד לכך, החקלאים האורגניים טורחים להאכיל את היצורים החיים שבאדמה, המספקים לצמחים מאזן בריא של רכיבים תזונתיים.

בדיוק כשם שבני אדם אינם יכולים להתקיים מחומרים כימיים במקום ממזון, המיקרואורגניזמים שבאדמה לא יכולים לשרוד כאשר מאכילים אותם בחומרי דישון מלאכותיים. כשכל המיקרואורגניזמים נהרסים בעקבות הטיפול בחומרים כימיים, האדמה הופכת לעפר. צמחים אינם יכולים לגדול בעפר, בלי קשר לכמות הכימיקלים שבו.

דרך הצמחים שאנו אוכלים, אנחנו מקבלים את הרכיבים התזונתיים החיוניים שנוצרו על ידי המיקרואורגניזמים שבאדמה. ככל שהאדמה מכילה כמות גדולה יותר של רקבובית, או חומר אורגני, כך המזונות שגדלים בה מזינים יותר.

בטבלה בעמוד הבא (ראה תמונה) תוכלו לראות את ההבדלים המדהימים בהרכב התזונתי בין תוצרת חקלאית שגודלה בצורה אורגנית לבין תוצרת שגודלה בשיטות קונבנציונאליות. שימו לב, למשל, לתכולת הברזל בעגבניות ותרד. כמו כן, שימו לב לעובדה שתוצרת חקלאית קונבנציונאלית כמעט ואינה מכילה קובלט. מכיוון שקובלט משמש כבסיס לוויטמין B12 (קובלאמין), אני סבורה שתוצרת חקלאית קונבנציונאלית עלולה לתרום לחסרים תזונתיים בוויטמין חיוני זה.

כפי הנראה, הצמחים הם "חקלאים" טובים הרבה יותר מאיתנו. כתוצאה מה"גינון" החכם שלהם, שהתפתח במשך מיליוני שנים, אנחנו, בני האדם, זכינו בשטחים נרחבים של אדמה פורייה ברחבי העולם, שמכילה אינספור מיקרואורגניזמים שמשגשגים בה בשמחה. בספרם רב המכר secrets of the soil, פיטר טומקינס וכריסטופר בירד קובעים כי" המשקל המשולב של כל התאים החיידקיים שעל פני האדמה גדול פי 25 בהשוואה למשקלם של בעלי החיים. כל 4 דונם של אדמה מעובדת מכילים כ-1/2 טון מיקרואורגניזמים משגשגים ו-1 טון תולעים, שיכולים להפריש מידי יום 1 טון רקבובית".

כתוצאה משיטות הגינון הטכנולוגיות שאנו, בני האדם, מיישמים, רוב האדמות בחוות החקלאיות בארה"ב מכילות פחות מ-2% חומר אורגני, בעוד שבעבר, לפני שהתחלנו להשתמש בחומרים כימיים, אחוז החומר האורגני הגיע ל-60% – 100%. לדברי דיוויד בלום, ביולוג, מורה לחקלאות מקיימת ומומחה בתחום האקולוגיה, "רוב האדמה החקלאית המסחרית המסווגת כ"סוג א'" מכילה, במקרה הטוב, רק 2% של חומר אורגני, וזהו הגבול בין אדמה חיה לאדמה מתה". באמצעות יישומן של שיטות החקלאות המקיימת בשדה שאדמתו הייתה דלה באיכותה (בעיקר אדמת טיט קשה), דיוויד בלום הצליח תוך מספר שנים להגדיל את כמות החומר האורגני באדמה ל-25%. היבולים שהתקבלו משדה זה היו "גדולים פי 8 מהכמות שהייתה צפויה לפי מ"ר, על פי נתוני משרד החקלאות האמריקאי".

לא ניתן להזין אדמות בחומרים כימיים, שכן, "הכימיה אינה משתווה לביולוגיה". במילים אחרות, חומרי דישון כימיים אינם מכילים אנזימים חיים שתורמים לתכונות הייחודיות ביותר של האדמה. מתוך שפע המחקרים שנערכו במדינות שונות עולה כי האנזימים באדמה יכולים להפוך יסוד אחד ליסוד אחר, במקרה שהתמרה (טרנסמוטציה) ביולוגית כזו תועיל לצמחים שגדלים בה. לפניכם ציטוטים ממאמרים שונים שמוכיחים את הטענה הזו.

פרופסור רנה פורון מהפקולטה למדעים בפאריז קובע כי "לא ניתן עוד להתעלם מהעובדה שהטבע מייצר מגנזיום מסידן (ולפעמים גם סידן ממגנזיום) ונתרן עשוי להיות מקורו של האשלגן".

קומאקי, מנהל המעבדה למחקר ביולוגי בחברת מצושיטה אלקטריק ביפן, קובע כי "מיקרואורגניזמים שונים, כולל חיידקים מסוימים ושני מינים של עובש ופטריות שמר, יכולים להפוך נתרן לאשלגן".

פרופסור קורולקוב (P.A.korolkov) ברוסיה קובע כי "צורן (סיליקון) יכול להפוך לאלומיניום. אנחנו עדים לשינוי דרמטי במדעי הטבע. הגיעה העת להכיר בעובדה שכל יסוד כימי יכול להפוך ליסוד אחר בתנאים טבעיים".

אלו הן עובדות מוצקות, שמהן אנחנו יכולים להסיק שחומרי דישון כימיים לא יוכלו לעולם להעשיר את האדמה החיה, אלא רק להזיק, או אפילו להרוס אותה, ולגרום לתוצאות הרסניות לצמחים, לבעלי החיים ולבני האדם.